ירושלים של זהב

הדימוי הנפוץ ביותר לעיר ירושלים הוא הזהב. החל מרבי עקיבא המעניק לרחל אשתו תכשיט שחקוק עליו ירושלים של זהב, וכלה בשירה של נעמי שמר שהתקבל בעם ישראל כהמנונה הרשמי של ירושלים. אם נתבונן מעט נבחין כי לזהב ישנם כמה מאפיינים:

זהב – הוא יסוד כימי מתכתי נדיר שאינו מתרכב (כמעט) עם חומרים אחרים, זו הסיבה שהזהב הוא מתכת אצילית, המופיעה בטבע בצורה טהורה, בוהקת.

זהב – ניתך רק בחום אדיר (1064 מעלות צלזיוס); הזהב אינו מתחמצן והוא עמיד בפני רוב החומצות.

זהב – אחת המתכות היציבות ביותר השומרת תמיד על ערכה; זו הסיבה שבמהלך תקופות רבות בהיסטוריה

שימש הזהב כמדד לעושר ולהערכת שווי.

זהב – לא ניתן להפקה ממתכות זולות יותר; למרות אגדות רבות על אלכימאים במהלך הדורות התברר שלא קיימת 'אבן חכמים' ההופכת כספית לזהב; ישנם יסודות שלא ניתן לחקות ולהפיק מדברים זולים יותר.

זהב – הצית תמיד את דמיונם של אנשים ונתן להם חלום ומטרה.

ירושלים איננה סתם עיר. ירושלים מלשון 'שלם'; ירושלים היא הביטוי לשאיפת השלמות של חיינו. לאורך ההיסטוריה כולה חלמנו על ירושלים. החלום על ירושלים הוא חלום על עולם טוב יותר, עולם אלוהי; חלום הנותר תמיד בטהרתו; לעולם איננו מתלכלך מיסודות זרים, תמיד שומר על שוויו. גם ברגעים בו החלום מתעמת עם חומצות הרסניות, עם חום גבוה - הוא מחזיק מעמד. לא ניתן לחקות את ירושלים. ירושלים יש רק אחת והיא שלנו. אנו כל שנה מתפללים 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה', לא משנה שירושלים מבחינה פיסית כבר בנויה מזמן, אפילו הרכבת הקלה נוסעת כבר (פחות או יותר) ברחוב יפו; התפילה שלנו היא שירושלים תמשיך להיבנות כל העת; שכל אחד ימשיך לבנות בלבו חורבה מחורבות ירושלים – בחתונה, ביצירה, בתפילה, ביום יום.

ירושלים היא החלום, ירושלים היא המטרה. ירושלים היא הנצח.